הגוף שלי הוא רק שלי
יעל לומדת לשמור על גופה
יוזמת ההצגה: שרונה אריאל
כתיבה לחן ובימוי: יעל פדר
עיבודים מוסיקאלים: דרור דרורי
תפאורה ובובות: אדריאנה מורנו
ההצגה נכתבה בשיתוף אל"י והיחידה למניעת התעללות מינית במשרד החינוך.
ההצגה מאושרת ע"י סל תרבות ארצי וקרן קרב.
בזמן האחרון יעל קצת מבולבלת.
בגן היא למדה על האיברים הפרטיים של גופה ועל כך שלאף אחד אסור לגעת בהם, אך במציאות היא נתקלת בכל מיני סיטואציות שבהן היא מתקשה לדעת מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. כשהיא מחפשת אחר בובתה האהובה שאבדה, משחזרת יעל בעזרת הילדים את אותן סיטואציות וביחד הם לומדים מהו מגע מותר ומהו מגע אסור, הגוף שלי הוא רק שלי, כיצד להגיד לא למגע אסור, מה ההבדל בין סוד טוב לסוד רע ולמי ניתן לפנות לקבלת עזרה.
ההצגה מעבירה בצורה חביבה, ידידותית ולא מאיימת תכנים חשובים ורגישים ומאפשרת שיתוף פעולה והיענות מלאה מצד הילדים.
ההצגה מיועדת לילדי גן – כיתות ב'
מועברת בגרסאות שונות בהתאם לגיל הילדים ואופי האוכלוסייה, ישנה גירסה מותאמת לחינוך המיוחד
מס' צופים מקסימלי : עד 70 משתתפים ( 70 ילדים או 35 ילדים + הורים ) ההצגה מומלצת מאד לצפייה משותפת הורים וילדים.
משך ההצגה : כ-45 דקות
לאחר ההצגה : השחקנית (אשת טיפול) תקיים שיחה עם ההורים על הנושא ללא תשלום נוסף! שיחה עם ההורים כ-15 דקות.
הטיפ שלנו:
סודות רעים לא שומרים,
סודות רעים רצים ומספרים
ההצגה מעבירה בצורה חביבה, ידידותית ולא מאיימת תכנים חשובים ורגישים ומאפשרת שיתוף פעולה והיענות מלאה מצד הילדים.
בטי ריטבו-מדריכה ארצית ביחידה למניעת התעללות מינית, השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך.
רציתי להחמיא לכן על ההצגה .
אף על פי שנושא ההצגה כלל אינו פשוט וגרם לי כאמא וכגננת למחשבות ותהיות, המסרים הועברו לילדים בדרך נכונה, עדינה ומאוד מבוקרת. כל הכבוד שלקחתן עליכן אחריות להציג בפני הגיל הרך והפגיע נושא כה חשוב ומורכב, אשר אנחנו כמבוגרים נוהגים להימנע מלחשוף אותו פן "נקלקל" את התדמית הטהורה של חיינו בפני ילדנו. ע
ינת מקסימה, עדינה ורגישה מאוד לסביבה ועזרה להורים להתמודד עם הקושי של עיכול נושא ההצגה. המשיכו כך בדרככן ואני אמשיך להחדיר את מסרי ההצגה בפעילויות השונות בגן, בתקווה שלעולם לא ניתקל במצב אשר בו נצטרך ליישם מסרים אלו.בברכה
שירלי קליין-בית יצחק
הצגההה מעוללללהה!!! חשוב! תודה ליעל פדר שהעזה לגעת בנושא שאני כאימה כל כך פחדתי לגעת בו. עוד לאחר שראיתי את ההצגה, אני מבינה יותר מתמיד שאנו חוטאים לילדנו בכך שאנחנו לא שמים את זה על השולחן, וזאת מחשש שלנו המבוגרים. לכו לראות! חובההה!
מדובר בילדנו, ואם לא אנחנו נשמור עלייהם אז מי..??
ליאורה, לב השרון