"איברים פרטיים"

איך אתם מכנים את האיבר של הבן?

איך אתם מכנים את האיבר של הבת?

כשאני שואלת את הילדים בהצגות שלי איך קוראים לאיברים האלה אני שומעת שמות כמו : פושפוש, תותה, תותי, פיפי- לאיבר של הבת ובדר"כ- בולבול לאיבר של הבן.

אני מרגישה את המבוכה של הילדים אבל יותר מזה , בהצגות של הורים וילדים, אני מרגישה את המבוכה של ההורים.

אנחנו גדלים עם המבוכה של הורינו סביב כל נושא המיניות ומעבירים את המבוכה הזאת הלאה לילדינו במקום לדבר על הזה בלי בושה, "לנרמל" את השיח וליצור שפה משותפת בנושא.

אז בואו נדבר קודם כל על שמות האיברים האלה, אלה שמכסים אותם בתחתונים ובגד ים.

לא רק בעיברית יש לאיברים האלה כל מיני שמות, אלא גם בשפות אחרות. כשתירגמנו את ההצגה לערבית הסתבר לי שיש מנעד רחב של שמות לאיברים האלה , רובם שמות די מלוכלכים יש לציין. ובסוף, בחרנו את השמות מהערבית הספרותית שמסתבר בשטח שלעיתים אפילו הגננות לא מכירות את השמות האלה.

אז למה יש כמה שמות לאותו איבר? אם ליד קוראים יד ולרגל קוראים רגל, למה לאיברים האלה יש כמה שמות?

אני מכנה את האיברים האלה בשמותיהם: פין, פות, חזה וישבן.

זה חשוב גם כדי שתהיה לי שפה משותפת עם הילדים ברגע שאני מדברת על מה מותר ומה אסור סביב האיברים האלה. הרי יש הבדל אם משהוא רוצה לגעת ביד לבין אם משהוא רוצה לגעת לי באיבר שהוא פרטי.

"זה פרטי וזה שלי, חשוב מאד לדעת

זה פרטי וזה שלי ולאף אחד אסור לגעת"

מדקלמת הבובה שיפרה בהצגה "הגוף שלי הוא רק שליי"

אז בואו נכנה את האיברים הפרטיים שלנו ושל ילדינו בשמות נכונים: פין, פות, חזה וישבן.

נסיר את המבוכה ונקיים שיח פתוח וכן בנושא.

רוצים לשמוע עוד על ההצגה שלי "הגוף שלי הוא רק שלי" לילדי גן- ב' ? כל הפרטים כאן

שלכם,

יעל פדר

"החברים של יעל"

תוכן פשוט משמעותי