כשהייתי ילדה קטנה, בכיתה ב' או ג' היה לי סוד ענקי, סוד שלא העזתי לספר לאף אחד, גם לא להורים שלי… עד שהוא הפך לכל כך גדול ומפחיד שהבטן פשוט כאבה לי כך שלא יכולתי ללכת לבית הספר, רק אז סיפרתי להורים שלי שהקשיבו, חיבקו וטיפלו בהכל.

רוצים לדעת מה הסוד שלי? ילד מכיתה גבוהה יותר איים עליי שירביץ לי, למה? אני לא ידעתי אבל אחרי בירור גילינו שהוא פשוט חיבב אותי.

הסוד הזה הכביד עליי כל כך עד פיתחתי סימפטומים פיזיים, כשפרקתי את אשר על ליבי והוריי טיפלו ב"סוד" הכאב חלף לו כלא היה.

כיום כאמא, אני משתדלת להיות קרובה לבניי כדי שירגישו בנוח לשתף אותי בטוב, ברע ובמכוער. זה לא תמיד קל וזה דורש ממני לא אחת ללמוד להיות אמא מעורבת ולא מתערבת, אמא מקשיבה, מכילה ולא שיפוטית. זה לא פשוט אבל נכון להיום זה מצליח לי.

כעת כשבניי בוגרים (הכל יחסי) קל לי להסביר להם מתי זה בסדר לשמור סוד ומתי לא, אבל איך מסבירים זאת כשהילדים צעירים יותר בגיל ובנפש?

פדר הצליחה להסביר ולענות על השאלה הזו בדיוק בספרה החדש, הנפלא והכל כך חשוב 'יש לי סוד'.

בספר תמר מספר סוד לחברתה עמית, "סוד כמוס לפרה ולסוס" ומסרבת לשתף בו את אחיה גיא. גיא מנגד נעלב ובוחר לספר זאת לגננת.

מנקודה זו מתחיל שיח פורה ומפרה בגובה עיניי הילדים על סודות טובים ועל סודות רעים, על סודות ששומרים ולא מגלים ועל סודות שחייבים לשתף ולספר ולמי מספרים גם כשמבטיחים?

בשיח הנוצר משתתפות שתי דמויות בוגרות (האם והגננת) עם ניסיון החיים שלהן, הידע שלהן על ההבדל בין טוב ורע והפחדים שלהן (זה אומנם לא מדובר, אבל אלו הפחדים של כולנו) ושלוש דמויות צעירות המעלות תהיות מזווית הראיה התמימה והחד ערכית שלהן.

אמם של תמר וגיא משתפת את השניים בשני סודות מילדותה; האחד סוד "טוב" ואילו השני סוד "רע" ובכל ממחישה להם את ההבדל בין השניים ואת החשיבות השיתוף כשהסוד הוא "רע".

היא מצליחה לקשר בין סוג הסוד לתחושה שהוא מייצר בגופנו; סוד "טוב" גורם לנו לחיוך, לאושר ולתחושה טובה בגוף אותו אנחנו יכולים לשמור ולא לגלות ואילו סוד "רע" גורם לנו לכאבי בטן, הוא מעציב אותנו, מדאיג אותנו ומכעיס אותנו (לא חייב שהכל יקרה יחד) אותו אנחנו חייבים לספר ולשתף מבוגר שאנחנו סומכים עליו.

הרעיון לקשור את סוג הסוד לתחושה בגוף היא מדהימה בעיניי ומאפשרת גם לילדים קטנים ללמוד את ההבדל בין סוד "טוב" וסוד "רע".

הדוגמאות המובאות בספר לסוגי הסודות, מגיעים מעולם הילדים ולכן מוכרים ומובנים להם.

והפתרונות המובאים כל כך פשוטים, כל כך נגישים וכל כך חשובים.

השפה עשירה, ברורה ובגובה עיניי הילדים. לפי דעתי מתאים לגילי ארבע עד שמונה.

האיורים מקסימים וצבעוניים ופשוט מציירים את העלילה.

רעיון נפלא כמתנה סוף שנה לילדים ו/או לגן.

ממליצה בחום!

צפינו כל המשפחה בסרט החדש "החברים של יעל" מומלץ בכל גיל מכיון שאנחנו עוסקים בהדרכת הילדים שלנו, ולהם זה אולי נראה "עוד משהו" שאמא ואבא מלמדים. 

הסרט מעביר מידע ישיר לילד בשירים והסבר פשוט. אנחנו בית דתי, ולא היה פרט שהפריע או מילה לא צנועה , חובה בכל בית וגן. הסרט לנו "סוגר מעגל" אחרי ימים ושנים של שיחות בנושא, ובכל גיל (גילאי ילדיי 4, 8, 10). לצערינו מדי יום שומעים על פגיעה בילדים בכל גיל! 

כמו שמחנכים להיזהר מהכביש, ודואגים לאמצעי בטיחות לילדים כבר מגיל הרך, צריך להשקיע גם במודעות לשמירה על הגוף שלנו. אנו ההורים צריכים להודות לך על חשיבה והשקעה בנושא, בהצלחה והרבה תודה!!!

"הגוף שלי הוא רק שלי" הינו ספר ילדים חשוב ביותר! 

הוא יפה בכתיבתו, באיוריו ובעריכתו. האיורים הולכים עם הספר. הבהירות המילולית שלו מחוזקת ע"י בהירות האיורים. כותבת הספר היא עובדת סוציאלית בעלת גישה מיוחד לנושא וכישורי משחק ולכן לא פלא בעיני שהוא כל כך ברור, מובנה ומלמד בדרכי נועם. כל ילד חייב להיחשף לספר זה, לשמוע ולקרוא בו ולא רק פעם אחת. כדאי שיהיה בכל בית בו ילדים קטנים, יישמר קרוב ללב, לראש ולעיניים. נפלא שיש ספר כזה והוא נגיש וזמין. 

בתחילת השבוע צפו תלמידי הגן וכיתות א' בהצגה "החברים של יעל". שמענו הדים חיוביים על ההצגה והזמנו אותה לבית ספרנו במימון "קרן קרב".

ההצגה היתה מאד משמעותית עבור הילדים והועברה בצורה מאד מקצועית, חוויתית, קלילה, עם הומור ורגישות לצד כל הנושאים, שכל כך משמעותיים עבור כל אחד מאיתנו וכל כך לא "קלים", שהרי גם אנו כאנשי חינוך מתקשים לא אחת לדבר עליהם. אנו מאמינות שההצגה מאפשרת לילדים "להתחבר" ולהבין בדרך משמעותית "מה מותר" ו"מה אסור".

תודה רבה על ההרצאה המעשירה 

אתמול אין ספק שלמדתי המון.

" לכולנו יש סודות, סודות שאנחנו לא מגלים...מותר שיהיו לנו סודות, אבל האם יש סודות שאסור לשמור בלב וחייבים לספר?..." 
מהו מהותו של הסוד  והאם אנחנו מחוייבים   לשמור עליו בכל מחיר  – זהו הנושא המרכזי והחשוב מאין כמוהו בו עוסק ספר ילדים החדש שלפנינו , סוגיית הסוד הנצור אשר לא תמיד נהירה ולא בהכרח פטורה עבור  הקטנטנים שלנו...
תמר ועמית הן החברות הכי טובות בגן ולעיתים כך קורה שהן אוהבות לשבת ולהסתודד  ביניהן  מחוץ למעגל חברים אחרים...כך גם קרה יום אחד שגיא שהוא אחיה של תמר רצה להצטרף לבנות ולשמוע על מה הן מדברות. 
"זה סוד שלי ושל עמית"- ענתה תמר לאחיה כאשר באותו הרגע דבריה של אחותו פגעו בו מאוד, הוא נעלב עד עמקי נשמתו וגם לא הבין עד הסוף את פשר הסתרת הדברים מבן אותו הבית .
במקרה ובדיוק באותו הבוקר העלתה ורד הגננת  את סוגיית הסוד ומתי יש לשמור או לא לשמור עליו. הילדים קיבלו משימה לחקור את העניין ולחזור למחרת עם התשובות הנכונות מבחינתם...עבור גיא היתה זו רק הזדמנות פז להבין את פשר העניין , הוא חזר הביתה סגור ומהוסס , ואז כאשר אמו הבינה שמשהו מציק לבנה , היא גם הצליחה להוציא ממנו את סיבת העלבון שחש כאשר אחותו לא שיתפה אותו בסוד שלה. בהמשך גם תמר מצטרפת לשיחה ומביעה את מה שעל ליבה בקשר לסודות שיש לה עם חברותיה.
היה זה רק הרגע המכונן עבור האמא לפתוח את הנושא ולהסביר לילדיה שלכולם יש סודות , אבל יש סודות טובים ויש סודות רעים, כך שרק צריך ללמוד על ההבדל ביניהם...למעשה , לאמא יש המון דוגמאות מן החיים , כך למשל היא מספרת לילדיה על אותם הימים בהם עוד היתה ילדה קטנה  והייתה צריכה לשמור סוד מהוריה וסביה, היא גם מספרת על אותה חווייה קשה  של התעללות מצד ילד מכיתתה , איך היא קודם פחדה לספר על כך להוריה ולמוריה, ובסוף למזלה הרב הוריה היו קשובים לליבה ובהמשך גם ידעו לפנות לגורמים המוסמכים על מנת לפתור את הבעיה ולהרחיק ממנה את הילד הרע  שהציק לה...
למחרת בגן כל הילדים חזרו עם תשובות משלהם לגבי ההבדל בין הסודות הטובים לבין הסודות הרעים שהם  ללא ספק אותם הסודות  המעיקים , הכואבים והלוחצים על הלב ועל הבטן ושיש לספר עליהם  במהרה למבוגר האחראי שימצא לידם...
יש לי סוד- ספר מקסים ומלא הרגש,  ספר שהוא חשוב מאין כמוהו להפנמתם של הילדים הקטנים , ספר היודע ללמד אותם להבחין נכון בין המותר לאסור, בין מתי לשתוק לבין מתי להוציא מהבטן... ספר שכתיבתו הרהוטה וגם איוריו הנפלאים והמאירים עושים ומוסיפים לכלל חוויית הקריאה בו. 
כמובן שממליצה מכל הלב על הספר!

תודה לך יעל. תודה על הכח , האומץ והיכול לעסוק בנושא כה מורכב, רגיש, כאוב ובעייתי. אני בטוחה שהרבה יותר קל להציג הצגות כגון "אליעזר והגזר" בלי להעליב את אף אחד. תמשיכו במלאכת הקודש !!!

"יעל שלום, המילה תודה לא משקפת כלל את מה שאני מרגישה. חשוב לי שתדעי שמה שאת עושה משפיע, עוזר ותומך. אני הרגשתי שאת הצלת אותי במקום שאף אחד אחר לא הצליח. 

יש לי כיום שתי בנות מדהימות, הגדולה בהן -אלה (5) היתה לפני שנתיים וחצי בגן פרטי והיה חשד לפגיעה מינית ע"י הגנן- זה הפיל אותי! זה הפחד הכי גדול שלי! בתור אמא עשיתי את כל מה שיכולתי כדי שדבר כזה לא יקרה: הפתעתי את הגן בשעות לא שיגרתיות, הקשבתי מבחוץ ועוד… האמת היא שלא יודעים אם באמת קרה או לא, אבל זה לא ממש משנה , יש חשד! אלה לא דיברה ברור באותה התקופה ולכן אנשי המקצוע המליצו לי לא לנסות לברר איתה אם היתה פגיעה אלא לפתוח את הנושא בבית, להסביר מה מותר ומה אסור. זו מבחינתי היתה משימה בלתי אפשרית אני דתיה לשעבר ואצלינו לא מדברים על זה ולכן לא היו לי מילים. המליצו לי לקנות את הדיסק שלך וראינו אותו פעם ראשונה לבד אני ובעלי לוודא שהתוכן מתאים לנו. בכיתי כל הסרט! הצורה שבה את מעבירה את התכנים הקשים כ"כ היא נעימה ולא מאיימת מצד אחד אך ברורה וחד משמעית מצד שני. 

כמובן שמאז כולנו יודעים את השירים בע"פ, ממשיכים לראות את הסרט לפחות פעם בחודש ובעיקר מדברים על זה! היום ברור לי וקל לי להגיד לבת שלי שאם מישהו אומר לה לשמור סוד ממני, היא צריכה לרוץ אלי ושלא משנה מה יגידו לה שום דבר בעולם לא יגרום לי לאהוב אותה פחות ושאני תמיד יאמין לה! כיום זה נראה לי כ"כ פשוט, מובן וברור שאני צריכה להגיד לה את זה ואומרת את זה בלי דפיקות לב ובלי שמתבלבלות לי המילים. 

אני גאה בעצמי ובבעלי שהצלחנו להביא את ההצגה שלך לגן בשביל שזה לא ישאר רק אצלי, ההבנה שאין מה לעשות, צריך לדבר ושהם לא קטנים מדי ואנחנו לא כל הזמן לידם ולכן כדי לשמור עליהם באמת, צריך ללמד אותם. אז תודה ענקית שמצאת את המילים בשבילי ושלימדת אותי איך ללמד את הבנות שלי ובעיקר לא לפחד לדבר על זה!"

הצגההה מעוללללהה!!! חשוב! תודה ליעל פדר שהעזה לגעת בנושא שאני כאימה כל כך פחדתי לגעת בו. עוד לאחר שראיתי את ההצגה, אני מבינה יותר מתמיד שאנו חוטאים לילדנו בכך שאנחנו לא שמים את זה על השולחן, וזאת מחשש שלנו המבוגרים. לכו לראות! חובההה! 

מדובר בילדנו, ואם לא אנחנו נשמור עלייהם אז מי..??

סוף סוף סרט ברמה גבוהה ומושקע, עם מסר כל כך חשוב לילדים היקרים שלנו.מומלץ בחום רב!!