סימני אזהרה לאפשרות של פגיעה
1
שינוי בהתנהגות הילד- התפרצויות כעס/זעם, עצבות, מופנמות.
5
ילד הנראה מכונס בתוך עצמו, עסוק בפנטזיות ומציג התנהגות ילדותית
9
תלונות על כאב, או גירוי באזור אברי המין,חבורות או שטפי דם באברי המין החיצוניים
2
תלונות על כאבי ראש / בטן שלא ניתנים להסבר פיזי
6
יחסי חברות מועטים עם ילדים אחרים
10
סימנים המעידים על דיכאון, התקפי חרדה, הפרעות אכילה.
3
הפרעות בשינה.
7
בעיות משמעת, בעיות בגן/בית הספר, התנהגות חריגה, ירידה בלימודים. עוינות או התנהגות אלימה.
11
ירידה בהערכה העצמית, התנהגות פסיבית, ניסיון לרצות את הסביבה באופן חריג.
4
פחד או סלידה ממקומות ומאנשים מסוימים
8
בגדים תחתונים מוכתמים, קרועים או כאשר כתמי דם מופיעים עליהם
12
התנהגות מינית שאינה תואמת את גיל הילד
כאשר את/ה משוחח עם ילד חשוב לזכור שהמטרה העיקרית היא לברר אם קיים/לא קיים חשד סביר לפגיעה.
הקפד/י להיות רגוע/ה.
תגובה היסטרית עשויה להפחיד את הילד, להגביר את רגש האשמה שלו ולגרום להסתגרות.
חשוב!
-
להאמין לילד ולהתייחס לדבריו ברצינות.
-
לא להפעיל על הילד לחצים לדבר על ההתעללות – תנו לו לספר את הדברים בזמן שלו, בקצב שלו ובמילים שלו.
-
שוחח/י עם הילד בגובה העיניים, בהתאם לגילו ורמתו (השתמש באוצר מילים שמוכר לילד).
-
המנע/י משאלות סגורות (כן/לא) ומשאלות מנחות ואפשר/י לילד להתבטא באופן חופשי.
-
להביע אמפטיה כלפיו.
-
לחזק אותו על הצעד שעשה. (קשה מאוד לילד לחשוף סוד כזה).
-
להעביר לו את התחושה שתמיד יכול לפנות, ושכבר אינו לבד עם הסוד.
-
אמור/י לילד שהוא לא אשם. ילדים בד"כ חווים תחושת אשמה קשה. הילד הוא תמיד הקורבן של הפגיעה – הוא לעולם לא הגורם!
-
בדוק/י את הסיפור הכללי עם הילד. ברר/י היטב שהבנת את כל אשר סיפר לך ואז פנה לגורמים מקצועיים.
-
שתף/י את הילד בהמשך התהליך כדי להחזיר לילד את התחושה של שליטה על חייו.
-
לא לתחקר את הילד.
-
לא להבטיח לא לספר!
-
חשוב לצמצם ככל האפשר את מספר הפעמים בהם על הילד לחזור על הסיפור.
מתוך האתר של "מידע אמין על מין".